מה בין גרפולוג משפטי למומחה לכתב יד 

מה בין גרפולוג משפטי למומחה לכתב-יד

 מאת: פנינה אריאלי, גרפולוגית משפטית

לא אחת מתעוררת שאלה בבית המשפט, כאשר שני הצדדים מתדיינים בפלוגתא בעניין זיוף החתימה במחלוקת ומביאים את המומחה מטעמם; זה מביא גרפולוג משפטי והשני- מומחה לכתב-יד.

חלק מעורכי-הדין מנסים בדרך הקלה לתקוף את חוות הדעת של הגרפולוג המשפטי, בטענה שהמומחה צריך להיות מומחה להשוואת כתב-יד ולא גרפולוג משפטי. האומנם?!

מעניין שדווקא בנקודה זו, כשביהמ"ש מחפש את כלי העזר הראוי והמתאים בשירות מערכת המשפט בכל הנוגע להשוואת כתבי-יד, אימות חתימות ובדיקת זיופים, הוא פונה במקרים רבים לגרפולוג המשפטי.

כבר לפני 40 שנה, כב' השופט העליון זוסמן קבע כי "מקצוע הגרפולוגיה הגיע היום לדרגת מדע שימושי ואין עוד להטיל ספק בכושרו של הגרפולוג לגלות זיופים. יחד עם זאת, תמיד מצטרפת סכנה וקיים חשש שחוות הדעת נוטה לבעל הדין שהזמין את המומחה. כל אלה חייבים להיות שיקולים שהשופט צריך להביא בחשבון"

ע"פ 352/71 אברהם טל נ' מדינת ישראל. פדי כ"ו (2) 107

 גם בהמשך, גישתו של ביהמ"ש העליון להיעזר בגרפולוג בקביעת אמיתות החתימה, ברורה ומדברת בעד עצמה. כשאנו בודקים איך ביהמ"ש מקבל את מעמדו של הגרפולוג כמומחה בביהמ"ש ואת מקצוע הגרפולוגיה, אנו מוצאים בדבריו המאלפים של כב' השופט מאיר שמגר:"על מקצוע הגרפולוגיה נאמר כי הגיע לדרגת מדע שימושי ולכן מותר - ולעיתים קרובות אף רצוי, לעשות שימוש בחוות דעתו של גרפולוג, על-מנת לבסס טענה בדבר אמיתותה (או אי אמיתותה) של חתימה.... חיוני לשמוע עדות מומחה"

ע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים  פ'ד מ"ז (3) 263, 240

 גם כב' שופט ביהמ"ש העליון תיאודור אור מצטרף לדעתו של הנשיא שמגר, בדבר מעמדו של הגרפולוג. הוא מזכיר ומדגיש דווקא אותו ולא מומחה לכתב-יד:

"בית המשפט אינו מומחה לכתב-יד. אין לו הכישורים לבצע אבחנות דקות בדבר זהותו של בעל חתימה פלונית. לכן, במצבים בהם מתעוררת שאלה רצינית בדבר אמיתות חתימה, רצוי להיעזר בחוות דעתו של גרפולוג מומחה".

ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פואד אסעד קנג' אבו סאלח.  פד"י נ (1) 499-510

 כב' השופט יעקב קדמי בספרו "על הראיות", מדגיש כי "מדע הגרפולוגיה- שאחד מענפיו עוסק בזיהוי והשוואה של כתבי-יד- הגיע לרמה המתירה לביהמ"ש לקבוע עפ"י עדותו של מומחה לדבר, הן את זהותו של בעל הכתב והן את העובדה כי כתבי-יד שונים נכתבו בידי אותו אדם". ("על הראיות", חלק שני, תשנ"א עמ' 607)

 השוואת כתבי יד וחתימות אינו תחום שונה מהגרפולוגיה, אלא המדובר בתחום שהוא ענף בתוך הגרפולוגיה. ההבדל הוא, שבהשוואת כתבי-יד (גרפולוגיה משפטית) אין התיחסות לקווים אישיותיים, אלא לבדיקה טכנית של מרכיבי הכתב. למעשה, הגרפולוג המשפטי נשאר רק בשלב א' של הבדיקה הטכנית ולא עובר לשלב ב' של ניתוח האישיות.

בית משפט עליון וכב' השופט קדמי בספרו "על הראיות", הביעו דעתם לעניין מומחיותו של הגרפולוג והכשרתו וקבעו כי גרפולוג מומחה יכול להיות גם אדם שקיבל את מומחיותו באמצעות "לימוד עצמי" . 

"המומחה- אינו חייב להיות בעל תואר והכשרה מקצועית במוסד מוכר, ואין מניעה שמומחיותו תהיה נעוצה ב"לימוד עצמי". (כב' השופט קדמי, בספרו "על הראיות", עמ' 607)

 "קיימים שני סוגים של "עדים מומחים", אשר עדותם קבילה ורלוונטית, למרות שאין ברשותם בהכרח מידע ישיר בדבר העובדות המרכזיות שעליהן נסב המשפט שבו הם נקראים להעיד. ישנם "מומחים" במובן הקלסי של המונח, היינו אנשים שהתמחו במדע או במקצוע, בעלי תארים ודיפלומות, אשר בתי-משפט נזקקים לעדותם, כאשר מחווים הם את דעתם בנושא שהוא בתחום מומחיותם המיוחדת. מאידך גיסא, ישנם אחרים, אשר בדרך זו או אחרת רכשו מידע כללי בנושא מסוים, ובית המשפט סבור, כי יוכל להפיק תועלת מפרי ניסיונם בבואו להחליט בנושאים העומדים להכרעה לפניו"

ע"א 745/82 משה שחר ואח' נ' לאה בור, פד"י מ(2) 46, 50 (שופטים: א' ברק, ג' בך, ש' נתניהו)

 לעיתים, מתעוררת בביהמ"ש השאלה לגבי מומחיותו של הגרפולוג, עוד לפני שנכנסים לדיון בנושא חוות הדעת - היכן השתלם המומחה וכמה זמן ארכה ההשתלמות?

נדמה לחלק מעורכי הדין, שניתן להפיל ו/או להמעיט ממומחיותו של הגרפולוג לפי משך ההשתלמות, ההכשרה והדיפלומה. גישת ביהמ"ש העליון, בנקודה זו של "תוקף המומחיות",מאד ברורה. כשהתעוררה השאלה, האם לקבל חוות דעתו של הגרפולוג חוטין על סמך הכשרתו, אישר בחיוב כב' השופט גבריאל בך וקבע:

"אין פסול עקרוני בהסתמכותו של בית המשפט על חוות-דעתו של עד, אשר בדרך זו או אחרת, אם תוך עיסוק במקצועו או בתור חובב, או בדרך מקרית אחרת, רכש מידע כללי בנושא מסוים"

ע"א 70/88  שושנה פז נ' חנה אלון, פד"י מד(3) 32 (שופטים: ג' בך, ד' לוין, ש' אלוני)

 לא זו בלבד, אלא שמומחיות אינה נקבעת לפי משך הקורס. ניתן להתרשם ממומחיות הגרפולוג ע"י נסיונו בתחום, מאמרים, מינויים של בתי משפט והאם הוא בכלל מגיש חוות דעת לבית המשפט. 

 אדם שמתמחה בגרפולוגיה משפטית נקרא מומחה לכתב-יד, והוא לא תמיד גרפולוג, אלא קיבל הכשרתו במז"פ. אדם זה זקוק לידע מעמיק בגרפולוגיה, כדי שיוכל לבחון את ההבדלים בין דגמי כתב שונים (כפי שבא לידי ביטוי דרך סימנים של שני כתבים/חתימות שנחזים להיות דומים) ולקבוע אם נכתבו ע"י אותו אדם.

גרפולוגיה משפטית, או אימות מסמכים (שהוא ענף היוצא מתחום הגרפולוגיה) מורכבת מחקירת טכסט כתוב או חתימה, כדי לגלות אם הוא נכתב ע"י אדם מסוים, או שזה זיוף, בניסון לזהות את המזייף. לכן, מטיבעה, היא מטפלת בסוגיות משפטיות הקשורות להשוואת כתבי-יד ולזיופי חתימות.

 אמנם יש בארץ מספר שופטים שפסקו כי עדיף לקבל חוות דעת של "מומחה לכתב יד" ולא של גרפולוג משפטי, כנראה משום שלא הוצגו בפניהם פסקי הדין של בית המשפט עליון שהובאו לעי"ל, שקבעו בנחרצות כי לצורך אבחון זיופי חתימות והשוואת כתבי-יד, יש להעזר בחוו"ד של גרפולוג וכי אין צורך בהכרח בהכשרה ספציפית בתחום אלא מספיק "לימוד עצמי" .

מעניינים גם דבריה של יו"ר האקדמיה הבריטית לגרפולוגיה, גב' רנה נזוס, בספרה "גרפולוגיה משפטית", כי גרפולוג אשר למד אימות מסמכים, יש לו היתרון על מומחה להשוואת כתב יד בכך שהוא מכיר את טכניקות הכתיבה, כתיבה מהירה או איטית, הוא יודע איך נכתב קו ומהי התנועה המניעה העומדת מאחורי זה. יש בכך חשיבות רבה בגרפולוגיה משפטית. בדיקת כל אותם פרמטרים, הינה חלק מעבודתו השוטפת של גרפולוג, הכוללת בדיקה טכנית של מרכיבי הכתב.

(',Rena Nezos"JUDICIAL GRAPHOLOGY" כרך 3, בהוצאת Scriptor Books  ,עמ' 12)

 השאלה איננה מה בין גרפולוג משפטי לבין מומחה לכתב-יד (שכן, נוכחנו לדעת ששניהם עוסקים באותו סוג בדיקה), אלא מה בין גרפולוג משפטי לבין מומחה לבדיקת מסמכים .

יתרונו של מומחה לבדיקת מסמכים שעבד במז"פ על גרפולוג משפטי , יכול להיות בחלק הטכני של בדיקה כימית של הדיו והנייר, או בבדיקה של טביעת אצבעות, ולא בבדיקה הטכנית של סימני כתב היד.

 על ביהמ"ש לבדוק, אם התהליך בו הגיע המומחה למסקנה, הגיוני וברור לו ואם בוצעה בדיקה מקצועית בעזרת מיקרוסקופ, על כל הפרמטרים הניתנים לבדיקה.

(ראה דברי מ"מ הנשיא השופט לנדוי בע"א 46/77 היינץ בוכוולד נ' בנק ברקליס. פד"י ל"ג (1) עמ' 715)

 לרוב, ביה"מש מקבל את חוות הדעת של המומחה (גרפולוג משפטי או מומחה לכתב-יד) במידה והוא מבין את תהליך הסקת המסקנות, שקיפות חוו"הד, ומעניק לה את המשקל הראוי בשיקלול שאר הראיות שבתיק, כשסמכות ההכרעה הסופית לעולם נשארת בידיו.